העצמאות שלי!!!
מאת Orly אור Neumen בתאריך יום חמישי 12 מאי 2011 בשעה 03:14
עכשיו יכולה לחייך לעצמי כשמסתכלת במראה בסיפוק....ולומר בפה מלא
"עשיתי את זה!!!!"
אבל לא לבד, בלי ניקה גלור היקרה והאהובה לא הייתי מגיעה עד הלום.
הכל התחיל לפני קצת יותר מארבעה חודשים.
הערב בו נכנסתי לפייסבוק וראיתי סטטוס של ניקה (חברה של חברה מהפייסבוק).
בו קראה למתנדבת בעלת משקל גבוה עד גיל 48 המוכנה להשתתף ולהחשף בתוכנית הרזיה בטלויזיה בערוץ השני.
מי שמכיר אותי יודע שאני "גמבלרית " אמית וישר כתבתי לה הודעה וצרפתי מספר טלפון.
ברור ששמה של ניקה (אלת הניצחון) שיחק עד מאוד שלא לדבר על שם משפחתה (תהילה)...היא סקרנה אותי מאוד .
למחרת היום זכיתי ממנה לטלפון ראשון בו סיפקתי לה פרטיים שם, גיל, משקל, גובה ומצב רפואי.
התשובה לא איחרה להגיע "מצטערת" אמרה בקול מאוכזב "את לא מתאימה להם (למר קושמרו וכל עושה דברו)את רזה מידי (אני?) ומבוגרת מידי"(אני?) חשתי אכזבה והרגשתי שגם היא.
אחרי כמה ימים זכיתי לטלפון נוסף "הצלחתי לשכנע אותם ש...את מתאימה ויש לי תחושה שאת באמת מתאימה". בתחושת ניצחון (ניקה, אמרנו?) הזמנתי אותה לקפה.
בשישי אחה"צ ניפגשנו בקפה ג'ו הסמוך למקום מגוריה
היא הגיעה בבגדי הספורט. התנצלה שחזרה זה עתה ממכון הכושר.
בלי להתבלבל הזמינה קפה עם שוקולד (אם אני לא טועה זה היה מקופלת). היא שמה לב שהרמתי גבה אך לא אמרתי דבר (בחיי, אני יודעת שמי שמכיר אותי לא ממש "קונה" את זה ).
שתקתי במבט מהורהר והיא מיהרה להסביר :" הגוף לפעמיים צריך את הסיפוקים האלה...וצריך לספק לו (וואלה, קניתי במזומן ובלי להתווכח על המחיר ).
שוחחנו לנו כך כמה שעות וקבענו להיפגש ליום הצילומים הראשון בביתה.
לא ארחיב את הדיבור על איך ומה כללו הטיפולים אבל כן אספר שנהנאתי מכל שניה.
הפנמתי שאני בעצם לא עושה דייאטה, אלא לומדת להתחיל לחיות "נכון".
ניקה התלוותה אלי לקניה בחנות טבע מקומית(לא אספר איזו כי לא שילמו לי תמלונים הקמצנים, נו טוב אין לי מבטא של טל ברודי ).
הסבירה לי איך להחליט מה אני קונה ומה לא (כל האותיות הקטנות). ציפיתי בכיליון עיניים לימי שני בשבוע ימי ה"טיפול" שלי שוחחנו ארוכות על חיי על אהבותי על דברים השנואים עלי שיחקנו במשחקים
אינטואיטיביים ועוד...
במהלך הטיפולים קרעתי רצועה בברך רגלי השמאלית, עזבנו לרגע את מהלך הטיפול בדרך החדשה ובעזרת ו הדימיון המודרך ניקה טיפלה במסירות בכאבים העזיים מהם סבלתי
מיותר לציין כי אנחנו קצת יותר משבועיים אחרי שהקרינו את הכתבה ועודני מחוייכת כי מאותו מוצא"ש אני
כבר לא אורלי נוימן האנונימי
פוגשת ברחוב המון אנשים שמפרגנים על ה"הופעה" בטלויזיה ועל ה"פתיחות" שלי ועל הסכמתי לחשוף ולהחשף...וכמעט כולם מבקשים שאפתח את התא המפורסם שבין כיסא הנהג שלי לנוסע כדי לראות את השוקולד המפורסם.:-)
גם האיש שאיתי נטל חלק בתוכנית שכן הוא השיל מעל 70 ק"ג לאחר שעבר בעצמו ניתוח "שרוול" לפני שנה וחצי.
יודעת היום יותר מתמיד כי אני עליתי לדרך הנכונה ובטוחה שכשהברך שלי תחלים מהפציעה ואשוב לפעילות ספורטיבית אצליח להוריד יותר במשקל ובטוחה שהדרך עוד ארוכה ורבה...
תודה לניקה המקסימה שהיום לא רק קוצ'רית /מטפלת/מאסטר ועוד ...אלא עוד חברה במיניין חברותי , תודה לערוץ השני שהפגיש ביננו תודה למשתתפי התוכנית האחרים טולי וליאור ולסוניה ...
(!)מקווה לפגוש אותם בעתיד רזים בריאים ומרוצים מהתוצאות...בדיוק כמוני.
אז למי שפיספס/ה ניתן להכנס לגלריית הוידאו